סטודנט/ית (או חוקר/ת) בתחום מדעי המחשב, שכותב תוכנה במסגרת לימודיו –
האם הוא (או היא) רשאי לשחרר את פרי עבודתו (כלומר – התוכנה, הקוד) כ “קוד חופשי – פתוח”?
האם זה יכול להיות Free – Open Source ?
נראה שלמוסד האקדמי יש זכויות יוצרים על עבודה שנכתבת כמחקר אקדמי, ומוגשת לאוניברסיטה.
אבל מסתבר שכן, יש מקומות שבהם ועדה אקדמית לקניין רוחני שתפקידה לדון ולאשר
בקשות לשחרר עבודה אקדמי – בפרט תוכנה – כקוד פתוח. זה נקרא “Intellectual Property Committee”.
כך מעיד מייקל דוראן (Michael Doran), ספרן מערכת באוניברסיטה של טקסס בארלינגטון (University of Texas at Arlington).
ראיתי זאת במצגת הבאה מאת מייקל דוראן :
The Intellectual Property Disclosure Process: Releasing Open Source Software in Academia .
הפנייה לזה ראיתי ברשימת התפוצה של oss4lib: open source systems for libraries ב – oss4lib-discuss.
אני יודע שליאור קפלן כתב עבודה בנושא :
“השוואת רישיונות תוכן חופשי” במסגרת לימודיו באוניברסיטה העבודה זמינה תחת רישיון CC-BY-SA 3.0* וזמינה להורדה.
* CC-BY-SA 3.0 – הכוונה היא לרשיון Creative Commons Attribution-Share Alike 3.0 Unported,
ובעברית: רשיון קריאטיב קומונס לייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם
נושא מעניין, ואותי מעניין מאוד.
במסגרת לימוד מידע, יותר מעניין אותי ההתייחסות לזכויות היוצרים על עבודות שונות (סמינריונים, תואר שני ותואר שלישי). תיאורתית זהו רכוש האוניברסיטה, אך בפועל איך אכיפה מצד אחד, ומצד שני אין שחרור של העבודות ברישיון חופשי.
קפלן
זו הייתה “הרמה להנחתה”, ליאור – ידעתי שזה יעניין אותך!
ספריית אוניברסיטת חיפה עושה עבודה יפה בנושא ומעלה עבודות תזה (MA) ודוקטורט לרשת.
כתבתי על כך באחד הפוסטים הקודמים.
ראה כאן:
http://digitool.haifa.ac.il/R/?func=collections&collection_id=2296
יצא לי לשמוע את מנהל ספריית אונ’ חיפה – אך לא זכור לי מה הרשיון שלפיו מועלות העבודות.
מה שכן – נדמה לי שהם שואלים את מחברי העבודות אם הם מעוניינים בהעלאה לרשת.
בכלל – יש לספריית אוניברסיטת חיפה מרכז למדיה דיגיטלית:
http://digitool.haifa.ac.il/R
הם מתקדמים עם הגישה האמריקנית, שלפיה האקדמיה היא גוף שנתמך ע”י הציבור,
ולכן על האקדמיה לשרת את הציבור, וה- “תוצרים” של האקדמיה (==מחקרים, אוספים וכד’) צריכים לעמוד לטובת הציבור.
אני בהחלט תומך בגישה זאת, ורוצה לדעת שמי שמקבל מימון מהציבור אכן מחזיר לו את פרי עבודתו. זה דורש שני דברים – הראשון הוא אכיפה של זכויות היוצרים של האוניברסיטאות, והשני הוא ניצולם לצורך בחירת רישיונות תוכן חופשי.
לצערי, אנחנו רוחקים משני החלקים.
המרכז בחיפה לא מציין רישיון או זכויות יוצרים לעבודות שהוא מעלה, וחבל על כך. בעיקר כתוצאה מהאי הבהירות. כמו כן, הרבה עבודות מופיעות בקטלוג, אבל הגרסה הדיגיטלית לא ממש זמינה (נושא שאני מקווה שיפתר עם הזמן).
אני לא חושב שצריך לשאול אנשים אם הם מעוניינים או לא. צריכה להיות דרישה לפרסום העבודה בעותק דיגיטלי (כלומר לא להדפיס את העבודה ואז לסרוק אותה) כתנאי לקבלת התואר.
אם מישהו לא רוצה לפרסם – אולי לא מגיע לעבודה ציון מספיק טוב כדי לקבל תואר ?