מרתון ירושלים 2011 – חוויה אישית

אוקי, עמדתי  באתגר. יותר נכון רצתי אותו.
כפי שכתבתי בפוסט הקודם האתגר היה ריצת 10 ק”מ במסגרת מרתון ירושלים 2011 – וזה היה הגשמת חלום בן כמה שנים.

זו הייתה חווייה נהדרת שהשאירה לי בהחלט טעם של עוד. אני מכה לשנה הבאה. מי יודע – אולי 21 ק”מ – לא מתחייב!!

  • האירגון, לפחות ממה שאני ראיתי, היה טוב.
    היה די ברור לאן להגיע – ולא נתקלתי בקשיים עם השילוט.
    אבל ראיתי גם כאלו שהתבלבלו ושאלו אותי בתוך גן סאקר.
  • פרשה מביכה:
    אני לא ראיתו שילוט באנגלית.
    זה אולי מסביר את  הפרשה המביכה שהתפרסמה, כאשר כמה מהרצים שהובילו בריצת המרתון טעו והגיעו לקו הסיום הלא נכון.
    מביך למדי. אבל אני מאמין ומקווה שילמדו לפעם הבאה.
    ראו ב- ואללה!: מבוכה בסיום מרתון ירושלים: ארבעת הראשונים טעו בדרך
    האצנים נפסלו בתחילה, אך הפסילה בוטלה. ריימונד קיפקוץ’ הוכרז כמנצח. למעלה מ-10,000 משתתפים נטלו חלק בחגיגה.
    ראו גם ב- Ynet: “מרתון י-ם: המובילים נפסלו, המנצח הוכרז פעמיים“.
  • טוב שנתנו לקת את ערכת המרוץ מראש באמצע השבוע עם מספר החזה, חולצה ואת הצ’יפ לנעל.
    כך באתי מוכן, עם הצ’יפ בנעל ועם המספר על החולצה.
    החולצה שלבשתי לא הייתה זו שנתנו – לבשתי בשמחה את החולצה והכובע שקיבלתי במיוחד לתחרות מ- אקס ליבריס (מקום העבודה).
    אכן נפגשנו שם את החבר’ה מהעבודה- מה שהוסיף לכיף.

בקיצור – היה ממש מדהים! אני מחכה לשנה הבאה.
אני מקווה שלא יחסמו את העיר לתושבים ושיהיה להם יותר קל להבא… בכל זאת – זה יום שישי, יום קצר.
צריך לזכור שהמרתון כלל אלפים רבים של משתתפים מהארץ ומחו”ל.

תמונות זינוק:

Jerusalem marathon 25 March 2011 - start
מרתון ירושלים 2011 - זינוק
Jerusalem marathon 25 March 2011 - start 02
מרתון ירושלים 2011 - זינוק 02

תחושת ההישג האישי שווה את הקושי.
אכן היה לא קל ואני עדיין “מרגיש את רגליים”.
הקושי כלל: יציאה מוקדמת ממודיעין לירושלים בשעה מוקדמת (עם הזריחה, לפני שש בבוקר ועוד ביום שישי!), קור מקפיא, דישדוש בבוץ בגן סאקר שלאחר הגשם, ובעיקר – עלייה קשה ברח’ ז’בוטינסקי בסביבות הקילומטר השביעי.
אבל היה שווה. בהחלט שווה.

ועכשיו – עוד תמונות.

התמונות שבפוסט זה מופיעות גם בפייסבוק.
כשלקחתי את הערכה למרוץ באמצע השבוע שעבר – בתערוכת ספורט בבניני האומה – נרשמתי לאפליקציית פייסבוק של טוטו ווינר (המארגנים). אז הם העלו את התמונות שלי כנראה לפי זהוי הצ’יפ שלי בנקודות בהן היה שטיחון אלקטרוני.

תמונה מהאמצע: ביציאה מהעיר העתיקה, סביבות הקילומטר ה-5.

Jerusalem marathon - 25 March 2011 - 5 km point
מרתון ירושלים 2011 - ביציאה מן העיר העתיקה, בערך ב- 5 ק"מ

תמונות מהסיום:

Jerusalem marathon - 25 March 2011 - end 01
קו סיום מקצה ה- 10 ק"מ של מרתון ירושלים 2011. אני בחולצה לבנה וכובע - באמצע משמאל.
Jerusalem marathon 2011 - end 02
קו סיום מקצה ה- 10 ק"מ של מרתון ירושלים 2011. אני מוסתר משום מה...

מרתון ירושלים 2011 – הגשמת חלום

ביום שישי הקרוב אני עומד להגשים חלום.
ביום שישי הקרוב – 25 במרץ 2011 – עומד להתקיים מרתון ירושלים הבינלאומי לשנת 2011.
והשנה יהיה זה אירוע מיוחד.
לא רק שהפעם יהיה גם מרתון מלא (כן, 42 ק”מ), אלא שגם אני – עומד לקחת חלק בחגיגה!!
חלק קטן אבל חלק.
כלומר – לא בכל מקצה ה- 42 קילומטר (עדיין… זה מעל ליכולותי) – אני מתעתד לרוץ במקצה ה-10 ק”מ

זו הולכת להיות חגיגה אמיתית! ובעיקר הגשמת חלום.
ההתחלה נדמה לי – ליד מוזיאון ישראל, שם אני מצפה לפגוש גם חברים טובים מהעבודה, כמו ג’ודית, יואל (שמצפה לעשות חצי מרתון, ואוו!!) ויורם. המון בהצלחה לכולם!!! 🙂

המקצה צפוי לעבור ב: מוזיאון ישראל, קריית הלאום (ליד בנייני האומה), בית המשפט העליון, עיריית ירושלים, ממילא, שער יפו, העיר העתיקה, הסינמטק, מרכז מורשת מנחם בגין, תיאטרון החאן הירושלמי, ליד משכן הנשיא  ותיאטרון ירושלים. חתיכת אתרים, לא?
עולה בראשי זכרון מלפני ארבע או חמש שנים.
הנה הזכרון:
ביום בו קיימו את המירוץ בירושלים (שאז לא כלל מרתון מלא) אני זוכר את עצמי בעבודה (אז – כמו היום – בירושלים), עומד במשרד ומביט מהחלון לכוון תחנת הרכבת של מלחה ומצפה לראות את הרצים.
אז, לפני ארבע – חמש שנים, אמרתי לעצמי – הלוואי, הלוואי והייתי יכול להיות עם אלו שרצים שם למטה!
התכוונתי ל- 10 ק”מ.
עבר זמן… והנה – אני יכול להרשות לעצמי להשתתף ב-ד-י-ו-ק בזה.
אני יכול להרשות לעצמי להשתתף בידיעה שאני מתחיל בריצה ומסיים בריצה ובהחלט בכיף!

ואני לא סתם יכול להרשות את זה לעצמי – השנה הייתי כבר במרוצים:
במרוץ היקבים שהיה באוקטובר 2010 ליד קיבוץ נחשון (מדרום ללטרון) ובמרוץ מודיעין ה-6 (נובמבר 2010) – שהיו כל אחד ל- 5 ק”מ – ובמרוץ פארק המים רעות ה-17 (דצמבר 2010) – שהיה 10 ק”מ.

Padre 0.84 – for “Purim” in Hebrew and Arabic

In the last month I got involved in translating Padre – the Perl IDE (== programmers editor ). 

Padre, the Perl editor
Padre, the Perl editor
The Help –> “About” window – both in Hebrew and in Arabic – have the text reverse. This is very funny :-).
The Padre 0.84 appears as: 48.0 erdaP

This perfectly suits the atmosphere of today’s holiday.

Today is the Jewish holiday of Purim (Hebrew: פּוּרִים) – and many of us (here in Israel) are wearing masks and costumes,  and feel happier than usual.
So I think it will be just nice to show Padre in its Hebrew and Arabic “mask”. 

And … since I love Padre (of course) – I hope to fix it!
Hebrew Padre

Padre 0.84 - Hebrew 01
Padre 0.84 - Hebrew 01
Padre 0.84 - Hebrew 02
Padre 0.84 - Hebrew 02
Arabic Padre 0.84

Padre 0.84 - Arabic
Padre 0.84 - Arabic
And now – reversed text in the “About”, Hebrew and Arabic

Padre 0.84 - Hebrew About
Padre 0.84 - Hebrew About
Padre 0.84 - Arabic About
Padre 0.84 - Arabic About حول بادره
Persian:
And — last one, just for fun, in Persian / ( فارسی == Fārsi ) / Iranian. 

This is because the biblical Book of Esther (Megillat Esther) – which is read in this holiday – is set in the third year of Ahasuerus / Xerxes, the king of ancient Persia.
Persian Padre :

About Padre - Persian
Padre - Persian

ממשק חדש בקוד פתוח בקטלוג המאוחד ULI – VuFind

לפני ימים אחדים גיליתי ממש במקרה:
יש ממשק חדש – נראה לי שנסיוני כרגע – מבוסס על VuFind ל- ULI – הקטלוג המאוחד של הספריות האקדמיות בישראל.
ULIה- ULI זה ראשי תבות של United List – Israel .
זהו קטלוג המאחד את כל הספריות האקדמיות בארץ, כלומר – כל אוניברסיטאות והמיכללות המשתמשות ב- Aleph.
ככל הידוע לי המוסדות האקדמיים בארץ – רובם ככולם משתמשים ב- Aleph. 

ניתן לחפש בקטלוג המאוחד רשומות ביבליוגרפיות (ספרים, כתבי עת) ולקבל קישור לספריות בהן הספר או כתב העת נמצא.

אז מה זה VuFind?

VuFind Logo
VuFind Logo

VuFind – היא מערכת לניהול פורטל ספריה.
המערכת באה להחליף את ה- OPAC (קטלוג) המסורתי, במטרה להיות נקודת גישה לכל סוגי החומר שיש לספריה להציע, כולל קטלוג, פריטים דיגיטליים, מאגרי מידע ועוד.

VuFind הנה תוכנה חופשית (תחת רשיון GPL) המבוססת על מבוססת על מנוע החיפוש Apache Solr (שגם הוא תוכנה חופשית). המערכת הנה מודולרית, השמה דגש על ביצועים ומהירות תגובה.

ממבט חטוף – הממשק יפה ונראה פשוט.
אני מניח שיהיה קל לשימוש עבור סטודנטים והקהל הרחב.
יכול להיות הספרנים שמחפשים רשומות קיטלוג ידבקו בממשק ה-“קלאסי” עוד זמן רב.
הממשק ה-“קלאסי” של ULI, כמו של שאר האוניברסיטאות מבוסס על Aleph – אך את העיצוב עשתה בזמנו חברת CINABU.

ספריית הקונגרס: חוקי זכויות היוצרים מקשים על שימור הקלטות קול

ספריית הקונגרס טוענת: חוקי זכויות היוצרים מקשים על שימור הקלטות קול
כך – לפי פוסט שפורסם היום באתר  OSNews בכותרת:
US Library of Congress: Copyright Is Destroying Historic Audio (מאת Thom Holwerda ).

ספריית הקונגרס הוציאה מחקר מעמיק בן 169 עמודים בנושא שימור הקלטות קול.
לפי המחקר – פרט לקשיים טכניים בשימור הקלטות קול (למשל – מה הפורמט לשימור, ושימור פיזי של המדיה), יש בעייה עקרונית עם מצב החקיקה.
העניין הוא פשוט – חוקי זכויות היוצרים הקיימים בארה”ב לא מאפשרים להם בספריית הקונגרס לשמר יצירות בעלות ערך תרבותי והיסטורי.

הנה קישור לתקציר –
http://www.clir.org/pubs/abstract/pub148abst.html

תוכן העניינים: http://www.clir.org/pubs/reports/pub148/contents.html

ובקטלוג ספריית הקונגרס:  http://lccn.loc.gov/2010032200

The State of Recorded Sound Preservation in the United States: A National Legacy at Risk in the Digital Age

/ commissioned for and sponsored by the National Recording Preservation Board of the Library of Congress.
Washington, D.C. : Council on Library and Information Resources : Library of Congress, [2010]

הנה כמה דוגמאות שעולות לי:

  • למשל –  נאומו של מרטין לותר קינג,מ-28 באוגוסט 1963, עם המשפט ההיסטורי “יש לי חלום” “I have a dream”,
  • או למשל ג’ון פיצג’רלד קנדי בנאום קבלת הכהונה שלו ב-20 בינואר 1961 שבו אמר: “אל תשאל מה ארצך יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען ארצך”.
    “Ask not what your country can do for you; ask what you can do for your country.”
  • ומה עם כל שירי המחאה של המאה ה-20? הכל חתיכות תרבות שחשוב לשמר.

ואני מהרהר לעצמי – האם המצב בארץ שונה בהרבה?

British Library – מיליוני רשומות לחופשי

הספריה לאומית של בריטניה (“British Library“), שנחשבת לאחת הגדולות והותיקות, הכריזה על פרסום חופשי של אוספי הרשומות הביבליוגרפיות עבור חוקרים וספריות. 

ל- British Library יש כ-14 מיליון רשומות, הכוללות מידע ביבליוגרפי רחב, ומקיפות פרסומים של מאות שנים אחורה.
השירות החדש הנו חופשי מתשלום ויפעל במקביל להמשך אספקת רשומות MARC בתשלום – שירות שבשימוש לקוחות מסחריים גדולים.

להודעה המלאה, – ראו כאן ב- ב- Library Technology Guides .

לפי הדף של הספריה הבריטית “Free Data Services” –  הגישה היא באמצעות פרוטוקול Z39.50 ודורשת הרשמה.

ריצ’רד מ. סטלמן נגד מיחשוב הענן

אתר TheMarker IT מביא ראיון מצולם עם ריצ’רד מ. סטלמן – מ “אבות” התוכנה החופשית.
ציטוט מ TheMarker IT :
בהתייחסות חריפה למודל התוכנה כשירות מגדיר אותה מקים תנועת התוכנה החופשית כ”גרועות יותר מהתוכנות הסגורות”
ומסביר כי הן “גוזלות את החופש מידי המשתמש”.

הכתבה באתר TheMarker IT:  “תחשוב כמו פראייר”: ריצ’ארד סטולמן נגד הענן

הראיון המצולם – אתר Mashable:

השירות של ממשלת ישראל לאזרח – בקוד פתוח

יש מישהו ממשלת ישראל שמתעניין בקוד פתוח. לא סתם מתעניין, אלא משתמש בסמכותו הלגיטימית – כדי לקדם קוד פתוח.
זהו השר מיכאל איתן .
אז מה שיש לי למסור לכבוד השר זה – כל הכבוד. הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה.

לי זה נודע מהודעה מאת דורון אופק שכותרתה “הצעת החלטה“, מתוך רשימת התפוצה של עמותת המקור:
http://hamakor.org.il/pipermail/discussions/2010-June/001383.html

והנה להלן קישורים לאתרי חדשות המבשרים על זה:

ואני מצטרף לכל הקריאות לעומדים בראש מערכת החינוך, מ- א’ עד י”ב: קחו דוגמא!

אתר אסמ”י – ארגון הספרנים והמידענים בישראל פרוץ

למה? למה לי פוליטיקה עכשיו?
אלכסי גוניקשטיין דיווח כבר אתמול (5 ביוני 2010)  בבלוג שלו:
נפרץ אתר אסמ”י – ארגון הספרנים והמידענים בישראל

אני קורא לכך “קאקרים” (ולא האקרים).

את הדף הראשי מחליפה תמונת JPG כזו:

זהו פשוט קובץ גראפי שבא מאתר להעלאת תמונות:

http://img217.imageshack.us/img217/4346/israil2.jpg

לפי שם הקובץ – “israil2.jpg” – זה נראה לי משהו טורקי.  או ערבי. Israil  – זה שם מדינתנו בטורקית. ובערבית: איסאיל إِسرائيل (‎Isrā’īl).

כרגע, יום ראשון, 6 ביוני 2010, כמעט 9:30 בבוקר – האתר של אסמ”י עדיין נראה אותו דבר.

עדכון:

עכשיו ( 6 ביוני, שעה 16:12) אתר אסמ”י שב לנורמליות.

ASMI site - back to normal

ארגון ספריות המחקר האמריקאיות על אסטרטגיות להגדלת כמות התכנים החופשיים

יפה אהרוני, מהספרייה למדעי החיים ולרפואה – אונ’ תל-אביב, כותבת בבלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב פוסט בכותרת: “ארגון ספריות המחקר האמריקאיות על אסטרטגיות להגדלת כמות התכנים החופשיים“.ארגון ספריות המחקר האמריקאיות מקדיש את  גיליון אפריל 2010 של כתב העת “Research Library Issues” לנושא אסטרטגיות לעידוד הפרסום ב”גישה הפתוחה”.