גילוי חדש שגיליתי הודות לפוסט בבלוג של עמי סלנט:Open Library : מפרויקט ניסיוני לספריה דיגיטלית אדירה.המטרה: דף אינטרנטי לכל ספר שיצא מאז ומעולם.זוהי משימה שאפתנית, שרוצה לכהקיף מאות מליוני ספרים – אך זה אפשרי. נכון לעכשיו 20 מליון רשומות – עבור ספרים – ממגוון קטלוגים ותורמים.
הפרוייקט נוסד ללא כוונת רווח – וגם זה דבר מרשים – ארכיב האינטרנט “Internet Archive” ושל ספריית המדינה של קליפורניה.
הכי חשוב ומעניין מבחינתי זה זזהו פרוייקט פתוח לחלוטין:
תקציר חופשי שלי:
רשת ספריות בנושאי בריאות משווייץ, אוסטריה וגרמניה התאגדו ליצירת מאגר משותף לקיטלוג מאמרים, במטרה למזג את האוספים המקומיים. מאגר ה- http://bibnet.org כולל נכון לנובמבר 201 הפניות ל- 45000 מאמרים, מ- 17 ספריות.
המאמר סוקר את השימוש שנעשה בכלים בקוד חופשי/פתוח.
למשל:
שימוש ב- Vufind למנשק החיפוש (“Discovery tool”) עם קינפוג מיוחד בקוד ה- PHP לתצוגת מיקום (הם מכנים זאת “Location Chooser”);
זהו קטלוג המאחד את כל הספריות האקדמיות בארץ, כלומר – כל אוניברסיטאות והמיכללות המשתמשות ב- Aleph.
ככל הידוע לי המוסדות האקדמיים בארץ – רובם ככולם משתמשים ב- Aleph.
ניתן לחפש בקטלוג המאוחד רשומות ביבליוגרפיות (ספרים, כתבי עת) ולקבל קישור לספריות בהן הספר או כתב העת נמצא.
VuFind – היא מערכת לניהול פורטל ספריה.
המערכת באה להחליף את ה- OPAC (קטלוג) המסורתי, במטרה להיות נקודת גישה לכל סוגי החומר שיש לספריה להציע, כולל קטלוג, פריטים דיגיטליים, מאגרי מידע ועוד.
VuFind הנה תוכנה חופשית (תחת רשיון GPL) המבוססת על מבוססת על מנוע החיפוש Apache Solr (שגם הוא תוכנה חופשית). המערכת הנה מודולרית, השמה דגש על ביצועים ומהירות תגובה.
ממבט חטוף – הממשק יפה ונראה פשוט.
אני מניח שיהיה קל לשימוש עבור סטודנטים והקהל הרחב.
יכול להיות הספרנים שמחפשים רשומות קיטלוג ידבקו בממשק ה-“קלאסי” עוד זמן רב.
הממשק ה-“קלאסי” של ULI, כמו של שאר האוניברסיטאות מבוסס על Aleph – אך את העיצוב עשתה בזמנו חברת CINABU.
ספריית הקונגרס הוציאה מחקר מעמיק בן 169 עמודים בנושא שימור הקלטות קול.
לפי המחקר – פרט לקשיים טכניים בשימור הקלטות קול (למשל – מה הפורמט לשימור, ושימור פיזי של המדיה), יש בעייה עקרונית עם מצב החקיקה.
העניין הוא פשוט – חוקי זכויות היוצרים הקיימים בארה”ב לא מאפשרים להם בספריית הקונגרס לשמר יצירות בעלות ערך תרבותי והיסטורי.
The State of Recorded Sound Preservation in the United States: A National Legacy at Risk in the Digital Age
/ commissioned for and sponsored by the National Recording Preservation Board of the Library of Congress.
Washington, D.C. : Council on Library and Information Resources : Library of Congress, [2010]
הנה כמה דוגמאות שעולות לי:
למשל – נאומו של מרטין לותר קינג,מ-28 באוגוסט 1963, עם המשפט ההיסטורי “יש לי חלום” “I have a dream”,
או למשל ג’ון פיצג’רלד קנדי בנאום קבלת הכהונה שלו ב-20 בינואר 1961 שבו אמר: “אל תשאל מה ארצך יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען ארצך”.
“Ask not what your country can do for you; ask what you can do for your country.”
ומה עם כל שירי המחאה של המאה ה-20? הכל חתיכות תרבות שחשוב לשמר.
ספריות אוניברסיטת רוטג’רס בניו ג’רסי, הודיעו על שחרור “OpenETD” – תוכנה מבוססת רשת (Web based) לניהול תהליכי ההגשה, האישור וההפצה של עבודות תזה ודיסרטציות. זה מה שמוכר אצלנו כעבודות MA ודוקטורט.
אפשר להשתמש במערכת באופן עצמאי – או בשילוב עם מערכות אחרות ע”י יצוא – בפורמטים METS/XML המקובלים בתחום.
(למי ששואל – METS זה ראשי תבות של: Metadata Encoding and Transmission Standard – – תקן שמובילה ספריית הקונגרס, יחד עם ה- W3C).
בין השאר – המערכת כוללת תמכה ב- UTF-8, אפשרות להפרדת הניהול בין פקולטות שונות, אפשרות למודול הזדהות מרכזי או מבוזר (כולל תמיכה ב- LDAP),
משלוח הודעות דואל, ייצור דוחות, יצוא ל- ProQuest/UMI ועוד. המערכת מופצת ברשיון GNU GPL 3.0 .
ספריית הקונגרס האמריקני (אנגלית: Library of Congress, ראשי תיבות: LOC) היא אחת מהספריות הגדולות והחשובות בעולם.
היא לא רק ספריית בית הנבחרים של ארה”ב, אלא אחת מארבע הספריות הלאומיות של ארצות הברית.
In the spirit of transparency and community, the Library of Congress has
established an internal process to create open source software.
This will make it easier for software developers and sponsors within the
Library to produce software that can be freely redistributed to users
worldwide.
סטודנט/ית (או חוקר/ת) בתחום מדעי המחשב, שכותב תוכנה במסגרת לימודיו –
האם הוא (או היא) רשאי לשחרר את פרי עבודתו (כלומר – התוכנה, הקוד) כ “קוד חופשי – פתוח”?
האם זה יכול להיות Free – Open Source ?
נראה שלמוסד האקדמי יש זכויות יוצרים על עבודה שנכתבת כמחקר אקדמי, ומוגשת לאוניברסיטה.
אבל מסתבר שכן, יש מקומות שבהם ועדה אקדמית לקניין רוחני שתפקידה לדון ולאשר
בקשות לשחרר עבודה אקדמי – בפרט תוכנה – כקוד פתוח. זה נקרא “Intellectual Property Committee”.
כך מעיד מייקל דוראן (Michael Doran), ספרן מערכת באוניברסיטה של טקסס בארלינגטון (University of Texas at Arlington).