Category: FOSS

Posted on

Gnome 3 – Minimize, Maximize/Restore buttons

עם השדרוג לאובונטו 11.10, בלי  UNITY, החלטתי לעבור ל- GNOME 3.
מה לעשות, לא מתחבר ל- Unity הזה.
טוב, אז Gnome 3, מזכיר קצת את Unity, אבל עדיין משמר את הסגנון המוכר לטובה של Gnome 2.
הדבר היחידי שמפריע – לי – בגנןם 3 זה החוסר בסמלי המיזעור לחלון, כלומר ה- Minimize / Maximize / Restore .
אז הנה להלן הסבר, איך לסדר זאת.
כלומר איך להחזיר ב- Gnome 3 את סמני ה- Minimize, Maximize, Restore .
Posted on

Ubuntu 11.04, get rid of Unity!

עברו כמה ימים עד שהעומס על שרתי “המקור” נרגע (כך לפי “ניתוח העומס על אתר המראה” שנעשה על ידי ליאור קפלן). אז החלטתי שהגיע הזמן גם בשבילי לשדרג לאובונטו 11.04 בנייד. הסתקרנתי לראות את ה- Unity, ןבן בזמן חששתי. ראיתי את הפוסט ב- בלוג של אורי עידן : “אובונטו 11.04 עם gnome 3‬” – וחשבתי לעצמי “כמה זה יכול להיות שונה?!“
האמת – זה אכן שונה מה- Gnome הקלאסי שאליו התרגלתי.
אין לי כמעט נסיון עם מק – אבל זה נראה לי ממש דומה למק! האם אובונטו פונה בקריצה למשתמשי ה- OS X של מקינטוש? ואולי זה לכאלו שחוו את Windows 7?
אם זכרוני אינו מטעה אותי – זה מזכיר את Win 7 … לפחות בתפריט האפליקציות. לא בטוח. אני מודה – יצא לי פעם לראות Win 7 לפני כמה חודשים. אבל זה היה ממש למעט זמן.

מה דעתי על ה- Unity החדש הזה?
שאלה של טעם… זה בהחלט שינוי לעומת ה- Gnome הקלאסי. הממשק עצמו גם פשוט וגם מאוד יפה לעין. בהחלט נראה שהשקיעו בעיצוב   – שנראה נוצץ כבר  “מהקופסא”.
זה נפלא בשביל להרשים משתמשי מק או חלונות.

א-ב-ל *אני* לא הצלחתי להתחבר אליו. מצטער.
אולי לא התעמקתי מספיק, אולי לא קראתי די – אני אנסה בהמשך (באמת…) – אבל פשוט לא מצאתי מייד את מה שאני אוהב וזה מעצבן.
Unity קיבל תגובות מעורבות (ראו למשל ב- Linux Jurnal  את: “Ubuntu 11.04, Unity Released to Mixed Reactions” מ- 6 במאי, מאת Susan Linton)

לי הפריע למשל שהסרגל עם האייקונים נמצא דווקא בצד שמאל. אם כבר כמו מקינטוש – שיהיה למטה… ולא מצאתי איך.
ואם אני מעוניין ברשימה של אפליקציות ב- Drop Down?

אז איך חוזרים אל הממשק הקלאסי ב- אובונטו 11.04?
אז ככה:
….

Continue reading “Ubuntu 11.04, get rid of Unity!”

Posted on

Bibnet.org: מאגר מאמרים מבוסס קוד פתוח

המלצה על מאמר שראיתי היום: “בניית מאגר מאמרים משותף על בסיס מרכיבים בקוד פתוח”.
מקור / הפנייה:
Markus Fischer and Stefan Kandera: “Building up a collaborative article database out of Open Source components”, Code4Lib Journal (C4LJ), Issue 12, 2010-12-21, http://journal.code4lib.org/articles/4438.
תקציר חופשי שלי:
רשת ספריות בנושאי בריאות משווייץ, אוסטריה וגרמניה התאגדו ליצירת מאגר משותף לקיטלוג מאמרים, במטרה למזג את האוספים המקומיים. מאגר ה- http://bibnet.org כולל נכון לנובמבר 201 הפניות ל- 45000 מאמרים, מ- 17 ספריות. 

המאמר סוקר את השימוש שנעשה בכלים בקוד חופשי/פתוח.

למשל:

  • שימוש ב- Vufind למנשק החיפוש (“Discovery tool”) עם קינפוג מיוחד בקוד ה- PHP לתצוגת מיקום (הם מכנים זאת “Location Chooser”);
  • שימוש ב- CURL (“ספריית” הקוד של curl ל- PHP) ובקשות ברשת בפורמאט OpenURL;
  • שימוש במודל בשם DAIA לבדיקת זמינות מאמרים. זו פעם ראשונה שאני נתקל במונח זה (ראשי תבות של: Document Availability Information API);
  • קיטלוג ב- Koha – מערכת ספריה (ILS) החופשית/פתוחה;
  • פיתוח עצמאי של כלים לביצוע “Dedup” – כלומר מניעת כפילויות בקיטלוג ובתצוגת תוצאות חיפוש. ו… כן – הקוד חופשי / פתוח ומוצג במאמר;
  • שימוש ב- Drupal כמערכת לניהול תוכן (CMS);

כל הכלים לעיל הנם קוד חופשי/פתוח – גם הפיתוחים של נעשו עצמאית.
יפה מאוד.

Posted on

Padre 0.84 – for “Purim” in Hebrew and Arabic

In the last month I got involved in translating Padre – the Perl IDE (== programmers editor ). 

Padre, the Perl editor
Padre, the Perl editor
The Help –> “About” window – both in Hebrew and in Arabic – have the text reverse. This is very funny :-).
The Padre 0.84 appears as: 48.0 erdaP. 

This perfectly suits the atmosphere of today’s holiday.

Today is the Jewish holiday of Purim (Hebrew: פּוּרִים) – and many of us (here in Israel) are wearing masks and costumes,  and feel happier than usual.
So I think it will be just nice to show Padre in its Hebrew and Arabic “mask”. 

And … since I love Padre (of course) – I hope to fix it!
Hebrew Padre: 

Padre 0.84 - Hebrew 01
Padre 0.84 - Hebrew 01
Padre 0.84 - Hebrew 02
Padre 0.84 - Hebrew 02
Arabic Padre 0.84: 

Padre 0.84 - Arabic
Padre 0.84 - Arabic
And now – reversed text in the “About”, Hebrew and Arabic: 

Padre 0.84 - Hebrew About
Padre 0.84 - Hebrew About
Padre 0.84 - Arabic About
Padre 0.84 - Arabic About حول بادره
Persian:
And — last one, just for fun, in Persian / ( فارسی == Fārsi ) / Iranian. 

This is because the biblical Book of Esther (Megillat Esther) – which is read in this holiday – is set in the third year of Ahasuerus / Xerxes, the king of ancient Persia.
Persian Padre :

About Padre - Persian
Padre - Persian
Posted on

ממשק חדש בקוד פתוח בקטלוג המאוחד ULI – VuFind

לפני ימים אחדים גיליתי ממש במקרה:
יש ממשק חדש – נראה לי שנסיוני כרגע – מבוסס על VuFind ל- ULI – הקטלוג המאוחד של הספריות האקדמיות בישראל.
ULIה- ULI זה ראשי תבות של United List – Israel .
זהו קטלוג המאחד את כל הספריות האקדמיות בארץ, כלומר – כל אוניברסיטאות והמיכללות המשתמשות ב- Aleph.
ככל הידוע לי המוסדות האקדמיים בארץ – רובם ככולם משתמשים ב- Aleph. 

ניתן לחפש בקטלוג המאוחד רשומות ביבליוגרפיות (ספרים, כתבי עת) ולקבל קישור לספריות בהן הספר או כתב העת נמצא.

אז מה זה VuFind?

VuFind Logo
VuFind Logo

VuFind – היא מערכת לניהול פורטל ספריה.
המערכת באה להחליף את ה- OPAC (קטלוג) המסורתי, במטרה להיות נקודת גישה לכל סוגי החומר שיש לספריה להציע, כולל קטלוג, פריטים דיגיטליים, מאגרי מידע ועוד.

VuFind הנה תוכנה חופשית (תחת רשיון GPL) המבוססת על מבוססת על מנוע החיפוש Apache Solr (שגם הוא תוכנה חופשית). המערכת הנה מודולרית, השמה דגש על ביצועים ומהירות תגובה.

ממבט חטוף – הממשק יפה ונראה פשוט.
אני מניח שיהיה קל לשימוש עבור סטודנטים והקהל הרחב.
יכול להיות הספרנים שמחפשים רשומות קיטלוג ידבקו בממשק ה-“קלאסי” עוד זמן רב.
הממשק ה-“קלאסי” של ULI, כמו של שאר האוניברסיטאות מבוסס על Aleph – אך את העיצוב עשתה בזמנו חברת CINABU.

Posted on

ספריית הקונגרס: חוקי זכויות היוצרים מקשים על שימור הקלטות קול

ספריית הקונגרס טוענת: חוקי זכויות היוצרים מקשים על שימור הקלטות קול
כך – לפי פוסט שפורסם היום באתר  OSNews בכותרת:
US Library of Congress: Copyright Is Destroying Historic Audio (מאת Thom Holwerda ).

ספריית הקונגרס הוציאה מחקר מעמיק בן 169 עמודים בנושא שימור הקלטות קול.
לפי המחקר – פרט לקשיים טכניים בשימור הקלטות קול (למשל – מה הפורמט לשימור, ושימור פיזי של המדיה), יש בעייה עקרונית עם מצב החקיקה.
העניין הוא פשוט – חוקי זכויות היוצרים הקיימים בארה”ב לא מאפשרים להם בספריית הקונגרס לשמר יצירות בעלות ערך תרבותי והיסטורי.

הנה קישור לתקציר –
http://www.clir.org/pubs/abstract/pub148abst.html

תוכן העניינים: http://www.clir.org/pubs/reports/pub148/contents.html

ובקטלוג ספריית הקונגרס:  http://lccn.loc.gov/2010032200

The State of Recorded Sound Preservation in the United States: A National Legacy at Risk in the Digital Age

/ commissioned for and sponsored by the National Recording Preservation Board of the Library of Congress.
Washington, D.C. : Council on Library and Information Resources : Library of Congress, [2010]

הנה כמה דוגמאות שעולות לי:

  • למשל –  נאומו של מרטין לותר קינג,מ-28 באוגוסט 1963, עם המשפט ההיסטורי “יש לי חלום” “I have a dream”,
  • או למשל ג’ון פיצג’רלד קנדי בנאום קבלת הכהונה שלו ב-20 בינואר 1961 שבו אמר: “אל תשאל מה ארצך יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען ארצך”.
    “Ask not what your country can do for you; ask what you can do for your country.”
  • ומה עם כל שירי המחאה של המאה ה-20? הכל חתיכות תרבות שחשוב לשמר.

ואני מהרהר לעצמי – האם המצב בארץ שונה בהרבה?

Posted on

British Library – מיליוני רשומות לחופשי

הספריה לאומית של בריטניה (“British Library“), שנחשבת לאחת הגדולות והותיקות, הכריזה על פרסום חופשי של אוספי הרשומות הביבליוגרפיות עבור חוקרים וספריות. 

ל- British Library יש כ-14 מיליון רשומות, הכוללות מידע ביבליוגרפי רחב, ומקיפות פרסומים של מאות שנים אחורה.
השירות החדש הנו חופשי מתשלום ויפעל במקביל להמשך אספקת רשומות MARC בתשלום – שירות שבשימוש לקוחות מסחריים גדולים.

להודעה המלאה, – ראו כאן ב- ב- Library Technology Guides .

לפי הדף של הספריה הבריטית “Free Data Services” –  הגישה היא באמצעות פרוטוקול Z39.50 ודורשת הרשמה.

Posted on

ארגון ספריות המחקר האמריקאיות על אסטרטגיות להגדלת כמות התכנים החופשיים

יפה אהרוני, מהספרייה למדעי החיים ולרפואה – אונ’ תל-אביב, כותבת בבלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב פוסט בכותרת: “ארגון ספריות המחקר האמריקאיות על אסטרטגיות להגדלת כמות התכנים החופשיים“.ארגון ספריות המחקר האמריקאיות מקדיש את  גיליון אפריל 2010 של כתב העת “Research Library Issues” לנושא אסטרטגיות לעידוד הפרסום ב”גישה הפתוחה”.

Posted on

OpenETD – קוד פתוח בספריות אוניברסיטת רוטג’רס – תוכנת ניהול תזות ודיסרטציות

ספריות  אוניברסיטת רוטג’רס בניו ג’רסי, הודיעו על שחרור “OpenETD” – תוכנה מבוססת רשת (Web based) לניהול תהליכי ההגשה, האישור וההפצה של עבודות תזה ודיסרטציות. זה מה שמוכר אצלנו כעבודות MA ודוקטורט.
אפשר להשתמש במערכת באופן עצמאי – או בשילוב עם מערכות אחרות ע”י יצוא – בפורמטים  METS/XML המקובלים בתחום.
(למי ששואל – METS זה ראשי תבות של: Metadata Encoding and Transmission Standard – – תקן שמובילה ספריית הקונגרס, יחד עם ה- W3C).

בין השאר – המערכת כוללת תמכה ב- UTF-8, אפשרות להפרדת הניהול בין פקולטות שונות, אפשרות למודול הזדהות מרכזי או מבוזר (כולל תמיכה ב- LDAP),
משלוח הודעות דואל, ייצור דוחות, יצוא ל- ProQuest/UMI ועוד.  המערכת מופצת ברשיון GNU GPL 3.0 .

קישורים:

ראיתי את המידע כאן:
Library Technology Guides :

OpenETD, web-based ETD Management Utility now available
http://www.librarytechnology.org/ltg-displaytext.pl?RC=14744

פרטים על המערכת באתר הספריות של אוניברסיטת רוטג’רס:
http://rucore.libraries.rutgers.edu/open/projects/openetd/